ביוגרפיה

ביוגרפיה

נעם מאירי, יליד 1958, גדל ברמת גן. כנער למד ב"בית צבי", בית ספר לאמנויות הבמה בהדרכתם של עירית וגר וסוהיל חדאד, ובבית הספר למחול של להקת "בת דור". במהלך שירותו הצבאי לימד שיטות הוראה בבסיסי הדרכה. מאירי החליט לשלב את תחומי ההוראה והתיאטרון וסיים תואר ראשון בבית הספר לחינוך ובחוג לתיאטרון (1984-1980) באוניברסיטת תל אביב. בתום לימודיו נסע לפריז ולמד בבית הספר לתיאטרון ולתנועה של ז'אק לקוק (1986-1984) והשתלם בנוסף ב"שיטת אלכסנדר" וב"שיטת לאבאן". מאירי עוסק בתיאטרון כיוצר עצמאי תוך חיפוש מתמיד אחר שפה מקורית. במקביל מלמד מאירי משחק בתיאטרון פיזי תוך דגש על יצירה מקורית.

ב-1987 הקים עם ריבי פלדמסר-ירון ועם ולטר אניכהופר את "תיאטרון פובורג" וביחד כתבו ויצרו את ההצגה "נשים בפארק" שעלתה בתיאטרון "צוותא", בפסטיבל עכו ובפסטיבל לתיאטרון קומי בזלצבורג, אוסטריה. ב-1998 יצר את הקברט "המופע של רפונזל" יחד עם ריבי פלדמסר-ירון, גל פרידמן וגיל הראבן. ההצגה עלתה ב"צוותא" והופיעה בתיאטראות ובפסטיבלים רבים. ב-1990 יצר את המופע "האחים גרים מספרים", שעלה בקביעות בתיאטרון בית ליסין, בשיתוף המוזיקאים צביה שרת וגל פרידמן.

בד בבד זכה מאירי לפרסום כמספר סיפורים בערוץ הילדים בטלוויזיה.

מאירי פיתח שיטה ייחודית בתחום "אמנות הסיפור" בתיאטרון הפיזי. על פי שיטה זו ביים את הצגת היחיד של שי שוורץ "צא החוצה ילד רע" (1992) בפסטיבל "תיאטרונטו" במרכז סוזן דלל, והופיע באותו פסטיבל ב-1993 עם הצגת היחיד "מומיק" על פי הרומן של דויד גרוסמן "עיין ערך אהבה", בבימויה של דניאלה מיכאלי.

ב-1994 הקים מאירי יחד עם יאיר קדר את קבוצת התיאטרון "יש לו מילים משלו" וביים ושיחק במופע סיפורים של כותבים הומואים ישראלים שהעלתה הקבוצה ובהשתתפות איציק כהן, צחי גראד וחגי אייד. המופע, שהיווה פריצת דרך לתיאטרון ההומואי הישראלי, זכה להצלחה רבה בארץ, תורגם לאנגלית ועלה בפסטיבל אדינבורו בסקוטלנד ובפסטיבלים בברייטון, במנצ'סטר ובלונדון (1995) ואחר כך גם בניו יורק ובסן פרנסיסקו. מסע ההופעות תועד בסרט "אדינבורו לא מחכה לי" של הבמאי ארז לאופר.

במהלך מסע ההופעות עם "יש לו מילים משלו" הנחה מאירי סדנאות אמן רבות בנושא "המספר בתיאטרון הפיזי" בבתי ספר למשחק בלונדון ובניו יורק ורכש מוניטין רב כמורה למשחק בתיאטרון פיזי ובאמנות הסיפור.

בשנים 2001-1996 לימד בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין וביים הפקות מקוריות עם בוגרי הסטודיו כגון: "חומר טוב", בהשתתפות סיגל אבין (מחזאית), יובל סגל, דורית בר-אור, הילה גושן, נתי אורנן ואחרים; "סיפורים של אוהבים", בהשתתפות סיגל אבין, גבריאל הדר, עודד מנסטר, רונה (תמר) ליפז-מיכאל ואחרים; "עמל אהבה לשווא" מאת ויליאם שייקספיר בהשתתפות יעל שרוני, יובל ברגר, יואב יפת ואחרים.

בעקבות העלאת "עמל אהבה לשווא" בפסטיבל רקלינגהאוזן בגרמניה ב-2001 הוזמן מאירי ללמד באוניברסיטת פולקוונג לאמנויות הבמה באסן, גרמניה, שם הוא מכהן כפרופסור לתיאטרון פיזי עד היום.

ב-2002 הקים מאירי בתל אביב יחד עם נלי עמר וגיל בכר את "תיאטרון הגוף", בית ספר לתיאטרון פיזי על פי שיטת ז'אק לקוק. בית הספר פעל כ-10 שנים וזכה לתמיכה ולהכרה מקצועית של משרד התרבות ועיריית תל אביב-יפו כמרכז ייחודי ליצירה מקורית של תיאטרון פיזי.

ב-2011 ביים את "הנסיך המאושר" על פי סיפור מאת אוסקר ויילד. המופע ייצג את אוניברסיטת פולקוונג בפסטיבל בתי ספר למשחק של ארצות דוברות גרמנית בהמבורג, גרמניה. ב-2013 יצר את מופע האופרה המקורי "געגועים לאמור ופסיכה" בתיאטרון "פינה באוש", אסן, גרמניה.

ב-2012 כתב ושיחק ב"אבשלום" בעיבוד ובבימוי נועם בן אז"ר ובהשתתפות המוזיקאית והפסנתרנית ורד דקל. ההצגה עלתה בתיאטרון "תמונע" והייתה מועמדת לפרס קיפוד הזהב 2013.

מאירי שיחק בכמה סרטים ובהם: "אושר ללא גבול" (1997) בבימוי יגאל בורשטיין ו"סיפורי תל אביב" (1992) בבימוי איילת מנחמי ונירית ירון. כן שיחק בתפקיד ראשי בסרט "ערב בלי נעמה" (1992) בבימוי משה צימרמן ובהשתתפות לימור גולדשטיין ,דורון צברי, מיכה שרפשטיין ואחרים.

הצגות בבימויו ובעיבודו

געגועים לאמור ופסיכה, 2013, מופע תיאטרון-אופרה מקורי על פי סיפור המיתולוגיה של אמור ופסיכה. הפקה של המחלקה לאופרה באוניברסיטת פולקוונג. ההצגה עלתה בתיאטרון "פינה באוש" באסן, גרמניה.

הנסיך המאושר, 2011, על פי סיפור של אוסקר ווילד. הפקה של המחלקה למשחק באוניברסיטת פולקוונג. המופע עלה במסגרת פסטיבל ותחרות של בתי ספר למשחק של ארצות דוברות גרמנית. בתיאטרון קאמפנאגל בהמבורג, גרמניה.

עמל אהבה, לשווא, 2001, מאת: וויליאם שייקספיר בתרגום דורי פרנס. הפקה של הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, תל-אביב. ההצגה עלתה בפסטיבל שייקספיר בינלאומי של בתי ספר למשחק, רקלינגהאוזן, גרמניה.

LONG LONG AGO 1999, עפ"י סיפורי מיתולוגיה של בריאת העולם. במאי שותף עם אילן רייכל. תיאטרון קורטיארד, לונדון.

סיפורים של אוהבים, 1997, עפ"י סיפורים קצרים של גי. דה מופאסאן, צ'כוב. הצגת בכורה בפסטיבל תיאטרון קצר בתיאטרון צוותא בתל-אביב.

יש לו מילים משלו, 1994-96, הצגה של קבוצת התיאטרון ההומואית הראשונה בישראל, הוקמה יחד עם יאיר קדר. המופע העלה סיפורים של גל אוחובסקי, תמיר להב, תמיר גרינברג, שי לוין ואחרים. לאחר מאה הצגות בישראל, המופע הועלה בפסטיבל אדינבורו בסקוטלנד ובפסטיבלים במנצ'סטר, לונדון, ניו-יורק וסן-פרנסיסקו. בעקבות הפקת ההצגה נוצר הסרט התיעודי אדינבורו לא מחכה לי של ארז לאופר על ההצגה בפסטיבל אדינבורו.

צא החוצה ילד רע, 1992, מאת ובביצוע שי שוורץ. פסטיבל תיאטרונטו להצגות יחיד במרכז סוזן דלל, תל-אביב.

הצגות בהשתתפותו

אבשלום, 2012, כתיבה וביצוע. הצגת יחיד בעיבוד ובבימוי נועם בן אז"ר, מוזיקה מקורית ופסנתר: ורד דקל. ההצגה עלתה בתיאטרון תמונע בתל-אביב והיתה מועמדת לפרס מבצע השנה להצגות יחיד בפרס קיפוד הזהב 2013 להצגות פרינג'.

מומיק, 1993-94, הצגת יחיד, עיבוד לספרו של דויד גרוסמן עיין ערך אהבה, בבימוי דניאלה מיכאלי. ההצגה עלתה במסגרת פסטיבל תיאטרונטו להצגות יחיד במרכז סוזן דלל, תל-אביב.

MEETING POINT, 1990-91, מופע שוטים בבימוי פייר בילאן, שוויץ. ההצגה עלתה בתיאטרון דימיטרי, שוויץ ותיאטרון BELLEVUE באמסטרדם.

המופע של רפונזל, 1988-90, הצגת יחיד, יצירה מקורית משותפת של נעם מאירי, ריבי פלדמסר-ירון, גל פרידמן וגיל הראבן. מחזה: גיל הראבן. בימוי: ריבי פלדמסר-ירון. מוזיקה וקלידים: גל פרידמן. בכורה בתיאטרון צוותא בתל-אביב ואח"כ בפסטיבלים לתיאטרון ובכל הארץ.

נשים בפארק, 1987, מאת ובביצוע פובורג תיאטרון, קבוצת תיאטרון שהקים נעם מאירי יחד עם ריבי פלדמסר-ירון, וולטר אניכהופר, אוסטריה. ההצגה עלתה בתיאטרון צוותא בתל-אביב, פסטיבל עכו ובפסטיבל תיאטרון קומי בזלצבורג, אוסטריה.

הצגות ומופעי סיפורים לילדים

במהלך השנים רכש נעם מאירי מוניטין רב כמספר סיפורים לילדים. מאז 1989 הוא מופיע בפסטיבלי מספרים ותיאטרון לילדים בכל הארץ. בנוסף, יצר גם הצגות מקוריות בסגנון "תיאטרון-סיפור" עם יוצרים אחרים.

אצבעות קטנות, 1996-97, מאת ובבימוי אבישי גרינפלד-כספי, רקדנית: אליס דור-כהן, פסנתר: זהבה סימון, כינור: שמעון אבלוביץ. הצגת בכורה בפסטיבל קול המוזיקה בגליל עליון.

דירה להשכיר, 1994-97, מאת: לאה גולדברג. הצגת בכורה במרכז סוזן דלל בתל-אביב. בימוי: אבישי גרינפלד-כספי. פסנתר: זהבה סימון. כינור: שמעון אבלוביץ. גירסה אנגלית, בשילוב סיפור עם פלסטיני עלתה בפסטיבל הצגות ילדים NEW CONSERVATORY THEATER, סן-פרנסיסקו בהשתתפות רבעא מורקוס.

סרטים בהשתתפותו

טרשים, 2014, תסריט ובימוי: גלעד לוסטיג. סרט גמר במסגרת החוג לקולנוע באוניברסיטת תל-אביב. יחד עם מיכאל מושונוב, אבי פניני ועוד.

אושר ללא גבול,  1997, תסריט ובימוי: יגאל בורשטיין. הסרט זכה בפרס ליפר לתסריט הטוב ביותר ובפרס הסרט המזרח-תיכוני בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בשנת 1996, בפרס האקדמיה הישראלית עבור התסריט הטוב ביותר לשנת 1996, בפרס המבקרים כסרט הישראלי הטוב ביותר של השנה בפסטיבל הסרטים של חיפה. יחד עם יעל אלמוג, עפרה וינגרטן, דני שטג, יגאל עדיקא, ליאת גורן, שירה פרבר ואחרים.

אדינבורו לא מחכה לי, 1994, במאי: ארז לאופר, עורך: אמיר מרון, מוזיקה: חיים אילפמן, מפיקים: יאיר קדר, מאיר כץ, אייל פלד. סרט דקומנטרי העוקב אחר מסעה של קבוצת תיאטרון פרינג' לפסטיבל אדינבורו בסקוטלנד עם ההצגה "יש לו מילים משלו" בבימוי נעם מאירי. יחד עם צחי גראד, איציק כהן, חגי אייד.

ערב בלי נעמה, 1992, במאי: משה צימרמן. תסריט: משה זונדר ומשה צימרמן. תפקיד ראשי יחד עם דפנה ארמוני, לימור גולדשטיין, דורון צברי, אמיר קמינר, מיכה שרפשטיין ואחרים.

סיפורי תל-אביב, 1992,  בימוי איילת מנחמי ונירית ירון. בסרט "מבצע חתול". יחד עם דרור קרן, רותי גולדברג, סער פיין ואחרים. זכה בארבעה פרסי אופיר.

הוראה בבתי ספר מיקצועיים למשחק ומחול

1999 ואילך, פרופסור לתיאטרון פיזי באוניברסיטת פולקוונג לאמנויות הבמה באסן, גרמניה.

2002-10, תיאטרון הגוף, תל-אביב. בי"ס ובמה לתיאטרון פיזי על פי שיטת ז'אק לקוק.

1996-01, הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, תל-אביב.

1997-00, החוג לתיאטרון, אוניברסיטת תל-אביב.

1997-00,  G.S.A. , GUILFORD SCHOOL OF ACTING אנגליה.

1998-99, LABAN CENTRE, לונדון. בי"ס למחול מודרני.

1996-97, בית צבי, רמת-גן.

1994-96, החוג לתיאטרון, אוניברסיטת חיפה.

1994-95, בי"ס לתיאטרון חזותי, ירושלים.

כיתות אמן

2000-15, INTERNATIONAL SCHOOL of HUMOR,  CLOWN DOCTORS וינה, אוסטריה.

2009-2015, FELDENKRAIS ZENTRUM CHAVA SHELHAV, גרמניה.

2004-15,  הספריה העירונית בית אריאלה, תל-אביב. בי"ס למספרי סיפורים.

2000-14,  מגמות תיאטרון בבתי ספר תיכוניים.

2013,  גודמן, בי"ס למשחק בנגב, באר-שבע.

2012,  AKADEMIE OFF THEATER NRW, גרמניה.

2010-11, "סדנאות הבמה", תל אביב.

2010, תיאטרון "נא לגעת" – במה לחירשים-עיוורים, יפו.

2006-08, AKADEMIE REMSCHEID , גרמניה.

2003-06, לסלי קולג', ישראל. מכללה לטיפול באמנויות.

2001-03, IFS. INTERNATIONAL FILM SCHOOL KOELN קולון, גרמניה.

1999, SCUOLA TEATRO DIMITRI, ACADEMY FOR PHYSICAL THEATRE

שוויץ.

1998-00,  בי"ס לתיאטרון בובות, חולון, ישראל.

1998-9, ACTORS CENTRE, לונדון.

1998R.A.D.A. , לונדון.

1997, N.Y.U. , ניו יורק.

1985-87, ביה"ס לאמנויות בת"א.

פרסומים

נעם מאירי, השחקן כילד נצחי – תפקיד המשחק בהכשרת שחקן בספר "המשחק" – מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר. עורכת: אמיליה פרוני. הוצאת ידיעות אחרונות, 2002.

באנגלית:

Noam Meiri, The Actor as Eternal Child – The Role of Play in the Training of Actors in Emilia Perroni, Ed. Play: Psychoanalytic Perspectives, Survival and Human Development. Routledge, 2013.

ראה קורות חיים במסמך PDF